אז אני בבית. במקום להיות בעבודה.בניגוד לפעם הקודמת, שהמשרד היה סגור לגמריי, עכשיו המשרד פתוח ללא קבלת קהל.אז זה אומר שאנחנו עובדים כרגיל.אני לא מעז להתפטר למרות שאני לא רוצה להיות שם. אין לי את הכוחות נפשיים לשמוע את הרחשים מסביב ואת ההטפות.עדיין רוצה שקט.איך מקבלים שקט?
אולי אחרי כל הימי מחלה האלה שהוצאתי בחודשים האחרונים. אולי סוף סוף הצלחתי להביא אותו לקצה. למצב שהוא יפטר אותי. וזה לא שאני לא אוהב את העבודה. אני אוהב את העבודה. אני פשוט לא במצב הנפשי לעבוד עכשיו. לא במצב לכלום. אני רואה ושומע את כולם מתלוננים על הסגר וזה פשוט מצחיק אותי. מתלוננים על הבדידות. מפחדים לשאת את הבדידות. אני כבר לא מפחד משום דבר .
אני מעל הבדידות.
אז יש סגר!! יאי. זה אמור לעזור לי לא? הפתעה!! זה לא עוזר לי בכלום!!!מסתבר שאני עדיין חולה. החום שוב עלה והשיעול התגבר. המנהלת שלי אמרה לי ללכת לעשות בדיקת קורונה. הולך לעשות בדיקת קורונה. תור עצום של אנשים מפונקים שצריכים לסוע לחו"ל בזמן שהעולם מתפרק אט אט. ואני החולה ביניהם.עושה בדיקה. זה כבר פעם שנייה שאני עושה בדיקת קורונה. פעם שנייה שדוחפים לי את המטוש לאף, והפעם באגרסיביות. זה כואב. אני חוזר הביתה. מחכה לתשובה. יום למחרת אני מקבל את התשובה. שלילי. שוב. אומר משהו על האנשים שאומרים שקורונה זה פייק. אם זה היה פייק הייתי צריך לקבל תשובה חיובית כבר מזמן. אבל אני שלילי. אז מה לעזאזל יש לי? מבקש תןר לרופא בזום. הוא חוזר אליי בשעת ערב מאוחרת. גש למיון בדחיפות הוא אומר. דלקת ריאות. אני הולך למיון. מסרבים להכניס אותי. אתה צריך ללכת למיון קורונה הם אומרים, אני שולף את התשובה השלילית. הדלתןת נפתחות בפניי כקסם. מגיע לקבלה. אותה פרוצדורה. איזה מזל שהלכתי לעשות בדיקה. אחרי שעתיים במיון אני מקבל את התשובה המיוחלת : דלקת ריאות. לא קורונה. דלקת ריאות. יאי. לפחות לדלקת ריאות יש טיפול.
אז אני בבית. במקום להיות בעבודה.בניגוד לפעם הקודמת, שהמשרד היה סגור לגמריי, עכשיו המשרד פתוח ללא קבלת קהל.אז זה אומר שאנחנו עובדים כרגיל.אני לא מעז להתפטר למרות שאני לא רוצה להיות שם. אין לי את הכוחות נפשיים לשמוע את הרחשים מסביב ואת ההטפות.עדיין רוצה שקט.איך מקבלים שקט?
אולי אחרי כל הימי מחלה האלה שהוצאתי בחודשים האחרונים. אולי סוף סוף הצלחתי להביא אותו לקצה. למצב שהוא יפטר אותי. וזה לא שאני לא אוהב את העבודה. אני אוהב את העבודה. אני פשוט לא במצב הנפשי לעבוד עכשיו. לא במצב לכלום. אני רואה ושומע את כולם מתלוננים על הסגר וזה פשוט מצחיק אותי. מתלוננים על הבדידות. מפחדים לשאת את הבדידות. אני כבר לא מפחד משום דבר .
אני מעל הבדידות.