עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
שותה וודקה רדבול בכוס של קפה
עדיין מנסה לחשוב שהעולם יפה
רוצה להבין מה כולם רוצים
ואיך זה שמהגג הם לא קופצים.
חברים
Venusedya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
to do
•  finish this shit

למה.

10/09/2021 19:50
ילדאיש
לאחרונה עוברים עליי הרבה דברים. משברים. מכשולים. ואני סופג וסופג. ומנסה להתגבר. חלום רודף חלום. אימה רודפת אימה. התת מודע שלי משתגע. אני חולם על אבא. ואני חולם על שם. על המקום הנוראי הזה. על הטראומה שלי. אני שם. הכל כל כך מוחשי. יפה. פסטורלי. רק שהפעם זה שונה.
הפעם אני יכול להתמודד עם האמת. ועם הבטן המתהפכת.
ועם הפחד שמהדהד לי בבטן. אני שם. שוב. חזרתי.
רק שהפעם אני חזק יותר. יכול להוציא. לשחרר מעט.
אני לא אשם. אני לא אשם בכלום. זה רק השדים שלי אשמים.
השד הפרטי שלי. 
ואני שואל אותו. שואל את השאלות שבוערות בי.
זה רק התת מודע שלי. שום דבר מזה לא אמיתי.
אין לו תשובות בשבילי. הוא נותן לי תשובות שאינם תשובות.
אני שואל את השדים הלא נכונים.
ועוד פעם. יום אחר. חלום אחר. מחול השדים שלי לא נגמר.
ואף אחד לא יודע כלום. אף אחד לא רואה כלום. עולם כמנהגו נוהג.
מתישהו מתחדדת בי ההבנה. שזה המפתח. המפתח לכל הבעיות שלי.
הכל התחיל משם. הכל יכול היה ללכת לכיוונים אחרים.
זה הבעיה שלי. זה למה אני נלחם בעצמי. נלחם באחרים.
אני חייב תמיד לנצח. חייב תמיד להיות צודק.
אסור לי להפסיד שוב. לא כמו אז.
אסור לי להפגע שוב.
זה למה.

MyNameIsTal
11/09/2021 15:12
לחוות אחרים כחלק ממך, זו אולי אמונה רוחניקית כזאת שמייצגת איזהשהו רעיון נשגב מהחשיבה, אבל ברגע שתצליח לעשות את זה, תבין שלא צריך להלחם מול אף אחד. ואותם אלו שיקטינו אותך כי "טעית", בעצמם חלשים שמפחדים להודות בעצמם. אין לי מושג מה עובר עליך, אבל זה לגיטימי וזה עובר. גם כשנדמה לך שזה כבר חלק ממך, זה לא. זה חלק מהמסע שלך
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: