ומעבר לזה. אני לא יכול להתעלם מהכעס שלי כלפיי עצמי. אני שונא את עצמי ולא מסוגל לסלוח לעצמי על שום דבר. על הדברים הנוראיים יותר והדברים הנוראיים פחות. על מה שהיה באשמתי ומה שלא.
יום של חשבון נפש מטופש ומעופש. בשביל מה בכלל צריך אותו?.
הרגש שלי. כבר הגעתי למסקנה שניתקתי אותי כמעט לגמריי. יש בי 2 צדדים. אחד זה הצד הקר הרציונלי והמלא מחשבות. והשני זה הצד של הרגשות שקבור עמוק עמוק אי שם. כל כך עמוק שאי אפשר להגיע אליו.
ועד שלא אחבר בין הצדדים לא אוכל להיות שלם.
ועד שלא אוכל לסלוח לעצמי, לא אוכל לסלוח לכם.
;){kind=link}