עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
שותה וודקה רדבול בכוס של קפה
עדיין מנסה לחשוב שהעולם יפה
רוצה להבין מה כולם רוצים
ואיך זה שמהגג הם לא קופצים.
חברים
Venusedya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
to do
•  finish this shit

חומה בצורה

21/06/2020 01:06
ילדאיש
מנסה לסדר את המחשבות.הזכרונות. תכתוב היא אמרה. תכתוב הכל. תדבר. תפרוק הם אמרו. תכתוב הכל. אתה לא חייב לפרסם את זה. פשוט תכתוב. וזה מה שעשיתי.
התחלתי לכתוב. את כל מה שאני זוכר. בשלב מסויים ההרגשה המוכרת חזרה.
דפיקות לב מהירות. נשימה כבדה. ובכלל תחושה של צל שחור גדול שעוטף אותך.
כאב לב עצום. אז הפסקתי. עזבתי את זה.  והזכרונות לא הרפו. תמונות של ממש. מילים, קולות. ואז הוא הגיע משום מקום. והביא עימו את התובנה. שאני חייב להמשיך.
 לא משנה החרדות לא משנה כלום. לנשום עמוק להרגע. להמשיך בתהליך.
אז ניסיתי שוב. והמשכתי. המשכתי לעומק. עד שנתקלתי בחומה בצורה. חומה אימתנית שאינני מסוגל אפילו להתחיל לנסות לעבור אותה. לפעור בה פתח. אפילו לא סדק. אז עצרתי שוב. בלי רצון להמשיך.יודע שגם לאן שהגעתי זה הרבה.
אני אמשיך מחר.
אני יודע שאצליח.
The Cheshire Cat
22/06/2020 18:56
בטוחה שתצליח לבקע את החומה, כמו שזרם מים דק יכול לשנות הרים שלמים...
בהצלחה !
שמש
23/06/2020 20:53
כל הכבוד.
קראתי גם את הפוסט הקודם שלך, וזה נראה שאתה ממש עובר שינוי ושאתה לומד להתמודד ולשחרר את העבר שלך.
אל תוותר, זה שווה את זה.
כל מה שאתה באמת צריך זה אמונה בעצמך, וכרגע זה נראה שיש לך אותה, אל תאבד אותה, וגם אם איבדת אותה אל תוותר עליה.
ילדאיש
18/07/2020 19:36
תודה רבה על התמיכה והתגובה... ואני עדיין עובד על זה.
שמש
12/08/2020 01:10
הקטע עם זיכרונות, הוא שאם נמשיך להדחיק אותם ולנסות להתחמק מהם, לא נוכל לשחרר מהם.
אם אתה באמת רוצה לשכוח, אתה חייב קודם כל לזכור.
אתה חייב לשחזר את זה שוב ושוב בתוכך עד שזה כבר יהיה משהו שאתה לא מפחד ממנו.
זה לא פשוט, והדבר הכי נכון זה ללכת לטיפול ולדבר על זה עם מישהו שמסוגל לשמור עליך במסע הזה בתוך הנפש.
כמובן שלמצוא את האדם הזה זה לא פשוט, אבל אם אתה לא סומך על עצמך שאתה יכול לעשות את זה לבד, כדאי לחקור.
לפחד ולהתחמק מזה לא יקדם אותך לשום מקום.

אתה צריך לקבור את זה, אבל בדרך הנכונה, כמו שקוברים מישהו שנפטר, יש הרבה מסביב, ואי אפשר פשוט לקבור את האדם בשקט, ולהמשיך הלאה כאילו שום דבר לא קרה.
משהו כן קרה, משהו כן שרט אותך, ולהעמיד פנים שזה לא שם - זה לעבוד על עצמך..

זאת הסיבה למה זה כל כך קשה לשכוח דברים, אפילו אם במודע אתה לא זוכר, התת מודע שלך זוכר.
אבל אתה כן מודע לכך שזה קיים, מה אומר שאתה יכול להיות מאושר !
תסתכל על המציאות כמו שהיא היום, אין לך ממה לפחד !
העבר הוא כמו סיוט, שממנו אתה ממשיך להתעורר שוב ושוב. כל מה שאתה צריך לעשות זה להפסיק לפחד ממנו. אני מאמינה בך. אתה יכול.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: