סוף העולם כבר מרגיש לי כאילו הוא פה. כאילו זה רק עניין של זמן והמצב רק יחריף. מרדיש כאילו יש לי גוש של מועקה בבטן. משתדל שלא להכנס לחרדות אבל זה לא עוזב איתי.היום יצאתי לחל"ת. ולא חלת בצל ולא חלת דבש. אין עבודה יותר. אין שום דבר שיעזור. שום דבר שיעזור לי לברוח מהמחשבות. ועכשיו גם נוספו המחשבות האלה של החוסר ודאות. של פחד אמיתי מהעתיד לבוא. ופתאום עולה לי המחשבה שכמה שהעבר היה נוראי, העתיד נראה הרבה יותר גרוע.