עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
שותה וודקה רדבול בכוס של קפה
עדיין מנסה לחשוב שהעולם יפה
רוצה להבין מה כולם רוצים
ואיך זה שמהגג הם לא קופצים.
חברים
edyaRoseאני ?broken wingsסיציליאנהVenus
Ladyoftheflowers
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
to do
•  finish this shit

פלאש

29/06/2019 20:35
ילדאיש
עברה שנה.שנה מאז שהפלאשבקים התחילו.שנה מאז שהתחלתי להבין שיש לי סוג של פוסט טראומה.שנה שלמה שבה אני מנסה לחבר את שברי הזכרונות, מנסה לפזר את הערפל. כבר שנה שאני חופר בפצע, לא מרפה.לא מסוגל להרפות.כבר שנה שלמה של כאב.שנה שלמה של לאסוף את השברים.שנה  מאז שהצלחתי בפעם הראשונה להוציא את המילים.ועדיין לא מצליח להרפות. אמרו לי פעם שצריך לדעת להשלים עם העבר.ללמוד ממנו לקחת ממנו את הטוב ולהמשיך הלאה. אבל הקעקוע בידי השמאלית אומר לי משהו אחר לגמריי. הקעקוע אומר לעולם אל תשכח את העבר, כי העבר הביא אותך לאן שאתה היום. השנה הארוכה הזאת עזרה לי הרבה. למדתי הרבה דברים חדשים על עצמי ועל אנשים בכללי. חבל שאת התובנות שיש לי עכשיו בגילי המופלג לא היו לי כשהייתי יותר צעיר. זה היה עוזר לי הרבה. עדין שוקל ללכת לפסיכולוג.לנסות לתעל את המחשבות האלה.לנסות לשחזר בדיוק את מה שהיה. האם האשמה בך?
מה חשבת?
איך חיית עם עצמך?
איך אפשר לחיות בכאב כזה בכלל?
הייתה לי שיחה ארוכה איתה אתמול.היא סיפרה לי עליו.סיפרה לי על הפוסט טראומה שלו.תקרא על פוסט טראומה היא אומרת לי.תבין.
איך אני יכול להסביר לה שאני חי את זה כבר 18 שנה?איך אני יכול להסביר לה  שההורים שלנו לא היו צריכים לשלוח אותי לשם?שהכל התחיל משם?
איך הם לא ראו שלא חזרתי אותו דבר? איך הם לא ראו שמשהו השתנה?שהשמחת חיים שלי נעלמה?עד כדי כך אטומים?עד כדי כך לטאטא הכל מתחת לשטיח?
אני כותב את המילים האלה, ומרגיש את הלב שלי מתחיל לדפוק הקצה מוגבר.הדמעות עולות בעיניים.הם האשמים האמיתיים.הם ששלחו אותי לשם.שהתחננתי לפניהם לצאת משם ולא הסכימו.ששלחו אותי, ילד טוב מבית הרוס, ילד תמים שלא יודע דבר וחצי דבר על החיים, למקום הנוראי הזה. אני יודע שמה שהיה היה ואני לא יכול לשנות את זה אבל הייתי רוצה שיהיו לי חיים אחרים.הייתי רוצה לא ללכת לשם מלכתחילה.הייתי רוצה להיות שלם.
VenusסיציליאנהedyaARIXXX
Venus
29/06/2019 21:19
אני לא יכולה לעשות דבר מלבד להרגיש את הכאב שלך ולשלוח חיבוק.
סיציליאנה
30/06/2019 14:41
אני מצטערת נורא,
וכואבת את הכאב שלך.
אנשים לא יכולים לראות מה עובר עלייך מבפנים,
את הצלקות שאין להן צורה ממשית על הגוף.
לאנשים בכללי קשה לזהות מצוקות אצל אחרים,
ואתה צריך להיות שם בשביל עצמך.
אני מקווה שהבלוג שהוא מקום שבו לא צריך לעשות רושם,
יהיה בשבילך פלטפורמה טובה בשביל לפרוק.
אני מחזקת מרחוק,
ולא יודעת אם ההזדהות שווה הרבה,
אבל גם מזדהה.
אתה מוזמן ליצור קשר אם אתה רוצה 3>
Leo C
01/07/2019 22:35
זה נשמע כל כך מוכר ואני יכול להזדהות...
לקח לי המון זמן עד שאזרתי כוחות לקבוע תור למטפל, ועדיין אני לא בטוח אם זה עוזר לי. אבל בכל זאת, זה יכול להיות צעד בדרך להיות קצת יותר שלם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: