עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
שותה וודקה רדבול בכוס של קפה
עדיין מנסה לחשוב שהעולם יפה
רוצה להבין מה כולם רוצים
ואיך זה שמהגג הם לא קופצים.
חברים
edyaRoseאני ?broken wingsסיציליאנהVenus
Ladyoftheflowers
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
to do
•  finish this shit

הבית הישן.

27/06/2019 21:29
ילדאיש
הבטן שלי תמיד מתהפכת כשאני מגיע לרחוב הישן שלי.מין הרגשה מוזרה כזאת, של כאב מהול בגעגוע.יצאתי מהמרפאה והתחלתי ללכת, שקוע במחשבות.ולפתע הבנתי שאני ממש מולו.מול הבית הישן שלי.הפינה החמה שלי.הרגליים ממאנות לזוז, ואני פשוט עומד ובוהה בו. כמעט ויכול לשמוע את הצעקות והריבים, הצחוק והבכי, כמעט ויכול להריח את ריח דג הנסיכה המרוקאי של שישי, כמעט יכול לטעום את עוגת הגבינה של שבת.אני נשען על החומה. המחשבות לא נותנות מהוח. מנסה להבין. למה אני פה?הרי זה כבר לא הבית שלי. זה כבר לא.  למה אני פה?למה יש לי תקווה נסתרת שאמא פתאום תגיע, ותשאל אותי מה אני עושה פה ולמה אני לא נכנס? למה אני מביט בחלון במחשבה שאבא עוד רגע יפתח אותו, ופשוט יתיישב שם.מביט אל הרחוב? 
אבא לא ייצא.אני אומר לעצמי. אבא מת. אבא הלך. הבית הזה כבר לא הבית שלי. שום מקום בעולם לא ירגיש לי כמו בית שוב. מביט בבית במבט אחרון. ופשוט קם משם.הולך כמה שיותר רחוק, ועם כל צעד, רק מרגיש את החור בלב מתרחב ומתרחב.מרגיש את הכאב, הצער והגעגוע, ואיתם המחשבות.המחשבות על אבא שלי היקר והאהוב. האבא שלא הערכתי מספיק ועכשיו לא נותר כבר דבר, רק לדבר אל האבן.אבא שלי.שבא לחזק אותי בחלום בדיוק כשהכל במשפחה שוב התפרק. אבא שלי היקר, שעד יום מותי לא אצליח להשלים עם לכתו.
אבא שלי.שבלעדיו הבית הישן כבר הפסיק להיות בית.

Venusedya
סיציליאנה
29/06/2019 01:29
אני לא מזדהה עם כל הסיפור, אבל כן עם תהיות ומחשבות מעורבות לגבי הבית הישן.
לפעמים צצה בי מחשבה אקראית שאני מייד מבטלת,
על להשאיר להם פתק עם מספר טלפון,
להגיד להם שגדלתי שם,
ואם אני יכולה לבוא להסתכל קצת מבפנים בבית ילדותי.
אבל... זה כנראה רעיון גרוע.
זה להתבוסס בהרבה מאוד אובדן.
אני חושבת שאם אתה יכול להימנע מלהגיע לאזור, זה הכי עדיף.
ואם אתה לא יכול... תודה רבה ששיתפת :]
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: